ברוך שלא עשני אישה

< Previous | Next >

Techref

Member
Chinese - Mandarin

שלום

מה זה אומר כשגבר מברך משהו כזה שמעל?
באיזה אירוע היה אומר גבר את זה?

תודה!
 
  • Abaye

    Member
    Hebrew
    במקור זו ברכה מהתוספתא המיוחסת לרבי יהודה. התוספתא היא אוסף ברייתות. ברייתא היא משנה חיצונית, כזו שלא מצאה את מקומה בספר המשנה שערך רב"י בשלהי המאה השנייה ותחילת המאה השלישית למניינם. משנה היא תורה שבעל פה שלאמונתנו עברה מדור לדור מאז ימיו של משה ועד שבסופו של דבר הועלתה על הכתב.

    לכן ברכת "שלא עשני אשה" היא לכל המאוחר מהמאה השנייה למניינם, אולי כבר מימי כנסת הגדולה שלאחר עזרא ונחמיה ואולי ממשיכה הרבה לאחור, הגם שהיא מנוסחת בעברית משנאית.

    לגבי משמעות הברכה - בדיוק כפי שזה נשמע, לא מסוג הדברים שהיה עובר כיום, בדומה לברכת "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד".

    תוספתא/ברכות/ו – ויקיטקסט, הלכה כ"ג
     
    Last edited:

    Techref

    Member
    Chinese - Mandarin

    תוספתא
    ברייתא
    כ"ג: כהן גדול
    רב"י: ראש בני ישראל

    תודה רבה על הסבר מפורט על המשפט "ברוך שלא עשני אישה"
    זאת כמו שיעור היסטוריה בשבילי.
    למען האמת, נראה לי שזאת מעמיקה קצת ולקח לי חצי שעה לגמרי מבין על מה שכתבת.
    אני מקווה שאני לא העלבתי כל אחד פה.
    שוב תודה.
     

    Abaye

    Member
    Hebrew

    תיקון קטן: רב"י = רבי יהודה הנשיא – ויקיפדיה
    תיקון קטן ב': כ"ג = 23, מספר ההלכה בתוספתא

    מצטער אם העברית גבוהה קמעא, אם הוזכרו מונחים שאינם ברורים מאליהם, ואם הנושא דורש ידע מוקדם.
    השתדלתי להסביר את המונחים שבהם השתמשתי במטרה לאשש את הטענה על גילה של הברכה.
    אשמח לכתוב באנגלית, כתבתי בעברית כי כך התחיל הדיון.

    ואם בתיקונים עסקינן, הייתי מנסח כך: "מקווה שלא העלבתי אף אחד פה".
     
    Last edited:

    Abaye

    Member
    Hebrew
    היה ר"מ אומר :חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום ,אלו הן: שעשאני ישראל ,שלא עשאני אשה ,שלא עשאני בוּר.
    בדפוס וילנה הגירסא היא כאמור: שלש ברכות בכל יום ,אלו הן: שעשאני ישראל ,שלא עשאני אשה ,שלא עשאני בור.
    אך בכתב יד מינכן הגירסא היא: שלא עשני גוי, שלא עשני בור ,שלא עשני אשה.
    https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/36_2_10.pdf

    ר"מ הוא רבי מאיר שחי במאה השנייה למניינם. דבריו אלה מובאים כברייתא בגמרא.
    נראה ששתי דרכי ההגייה והכתיב היו מקובלות או לפחות ככה נשתמרו לאורך הדורות.
     
    Last edited:
    < Previous | Next >
    Top